שלום שנה א': ראיון עם המורה החדשה מאיה פרידמן, חותמיסטית מחזור ה', הגיע זמן חינוך

כתבה ב"הגיע זמן חינוך" עם מאיה פרידמן, חותמיסטית מחזור ה', 28 באוגוסט 2014 כמה ימים לפני תחילת שנה"ל, תפסנו לשיחה את מאיה פרידמן, מורה חדשה במערכת החינוך. מאיה הולכת ללמד אנגלית בביה"ס עתידים בחולון במסגרת תכנית "חותם". מאיה, למה בחרת בהוראה? הבחירה שלי בהוראה פורמאלית הייתה מבחינתי המשך טבעי של "קריירה" חינוכית. אחרי הצבא המשכתי לעבוד בתנועת הנוער שבה גדלתי. בזמן התואר עבדתי בעמותה בתפקידים דומים, ובזמן הצבא עבדתי כמורה-חיילת לעברית במרכז קליטה. לשמחתי, הגעתי ל"חותם" - תכנית השואפת לצמצום פערים חברתיים על ידי הכשרת מורים צעירים והכנסתם למערכת החינוך. ברמה הערכית- אני מאוד מאמינה בהוראה ככלי להשכלה וכמובן ככלי חינוכי. בחרתי ללמד שפה כי אני בעצם מלמדת על תקשורת בין אנשים, מחנכת בני נוער לנהל דיון מכבד, ליצור שיחה ולשתף אחרים ברגשות שלהם. הדבר הזה אינו מובן מאליו היום, בעידן הטכנולוגי. מעבר לזה, דרך ההוראה אפשר לייצור חוויות הצלחה אצל התלמידים ולגרום להם להאמין בעצמם. בהקשר הפרקטי, הרגשתי שהחינוך הבלתי פורמאלי הוא תחום פורח בארץ היום. הוא כל כך פורח, שבאיזשהו מקום הוא החליף את העבודה החינוכית של בית הספר, וזו בעיה קריטית שאסור להתעלם ממנה. הבנתי שחשוב לי להכניס את הערכים של תנועות הנוער והעמותות לתוך בתי הספר, וליצור שם את הבסיס החינוכי שאני מאמינה בו. בית הספר חייב להיות הבסיס החינוכי החזק של הילד. הוא חייב להקנות ערכים, חייב לחנך ילדים למצוינות (לא רק במישור הלימודי, כמובן) וחייב להיות בית לתלמידים שלו, לא פחות. איך היית מתארת/מגדירה את מלאכת ההוראה? ההוראה היא בעצם הקניית ידע, מיומנויות וכלים של דיסציפלינה מסוימת, במקרה שלי השפה האנגלית. זו מלאכה שמשלבת בליל מורכב של מיומנויות- צריך להיות חצי מדריך נוער, חצי פרופסור מקצועי שבתחום שבחרת ללמד ושלושת רבעי מנהל תפעול. זו מלאכה דינמית מאוד, כי כל כיתה היא אחרת ומול כל התלמיד אתה נדרש לתרכובת אחרת בין כל אלה, כדי שהוא יצליח ללמוד ממך. זו מלאכה שדורשת הרבה אורח רוח וגם גמישות, כמו כל עבודה עם אנשים. בסופו של יום, התלמידים הם לקוחות של מערכת החינוך, ומגיע להם שנתייחס אליהם בכבוד הראוי. זה קצת כמו למכור את מוצר האנגלית ל38 ילדים בכל שיעור. מעבר לזה, ההוראה היא עבודה שכל הזמן מפגישה את המורה עם החולשות שלו, וחשוב לדעת את זה. ההשראה שלך – מה הדבר או מי האדם שעומד לנגד עינייך במלאכתך החינוכית? למזלי הטוב, בורכתי במספר מורים נפלאים לאורך שנותיי במערכת החינוך, במיוחד בחטיבה. אזכיר רק סיפור אחד שעומד לנגד עיניי בכל בוקר- בכיתה ח' למדתי עם אריק, מורה להיסטוריה. למדנו באיזשהו שלב על האפיפיור. אז הוא התחפש לאפיפיור וניהלנו מסיבת עיתונאים. זו הייתה דוגמה חיה ללמידה משמעותית וחווייתית והיא הולכת איתי. בסך הכל צריך דמיון כדי להפוך את בית הספר למקום צבעוני שיהיה כיף להגיע אליו. גם אימא שלי היא מקור השראה- היא בעצמה מורה לאנגלית, ויש לה אינסוף סבלנות לילדים שלה. מה הכי מפחיד אותך בתחילת הדרך כמורה? יש לי פחדים שקשורים להוראת האנגלית. אני מתלבטת איך ללמד דברים מסוימים, ומפחדת שהתלמידים לא יבינו ושאבלבל אותם. יש לי גם פחדים מהותיים על ההבדל שבין מדריך לבין מורה. כרגע אני עדיין קצת "מדריכה", ואני מפחדת שלא אצליח לנהל אירועי משמעת בצורה מספיק אסרטיבית. בני נוער צריכים גבולות, ואני מקווה שאצליח לייצר אותם במסגרת החדשה של בית הספר. אני גם מפחדת מבינוניות. מאוד. מפחדת להישאב למקום כועס, שרואה בילדים אויב. זה מסוכן מאוד והרבה מורים סובלים מתסמונת הזו. במה שונים הילדים של היום? הם הרבה יותר ביקורתיים וספקנים, לא מקבלים דברים כמובן מאליו. הם נאלצו להסתגל לעולם טכנולוגי מהיר ותזזיתי, שבו הם חשופים לגירויים אינסופיים. היתרון הוא שהם הרבה יותר אוטו-דידקטיים, כי יש להם אפשרויות למידה עצמאיות דרך האינטרנט. אני מרגישה שבהתאם לזה, ההוראה היום מדגישה יותר מפעם את תיווך הידע הקיים ועידוד הלמידה העצמית. מצד שני, הכישורים החברתיים שלהם מקבלים פחות מקום להתפתחות, כי הם יושבים מול מחשבים ופלאפונים. התקשורת הבינאישית פחות מפותחת, היכולת לפרש התנהגות ולהביע רגשות, נפגעת. כל אלה קוראים תיגר על עבודת המורה. איפה נכנסת החדשנות בלימודי האנגלית? בהמשך לתשובתי הקודמת, החדשנות נדרשת בכל אספקט חינוכי היום, בוודאי שבלימודי שפה. אני משתמשת באינטרנט, מראה סרטוניםואפילו מארגנת תחרויות עם שימוש בפלאפונים החכמים. גם שיעורי הבית עוברים מהפכה בהקשר זה- היום אני לא אפחד לתת שיעורי בית שכוללים צילום סרטונים, למשל. מתודות ההוראה השתכללו והותאמו להלך הרוח של התקופה. מעבר לזה, יש הרבה יותר מעברים בתוך השיעורים, יותר תנועה, כדי לא לאבד את הקשב של התלמידים. מהו עתיד ההוראה בעינייך? תפקיד המורה עוד יעבור תמורות רבות עקב המהפכה הטכנולוגית. יש בי פחד שנכחד, ושרוב הילדים ילמדו מול המחשב, מקורסים ממוחשבים לחלוטין. אבל גם אז צריך מורה שיסביר לתלמיד מול הסקייפ... אז עתיד ההוראה הוא ההתאמות לעידן הנוכחי, וחלק מההתאמה הזו היא גם בסוג המורים בעיניי. האידיאל שלי הוא שההוראה תקבל יותר מאפיינים של הדרכה, של חינוך בלתי פורמאלי. בהדרגה, בתי הספר יקבלו צביון הוליסטי יותר, כמו גם המורה. אולי המדריך בתנועה אחר הצהריים אפילו יהיה המורה מבית הספר.... הלוואי. במבט רחב, עתיד ההוראה הוא עתיד החברה והמדינה שלנו. הוראה=חינוך, בעיניי לא מלמדים בבית ספר אף דיסציפלינה בשם עצמה. החינוך בונה אנשים תורמים, אזרחים מסורים, חברה חזקה שיכולה להתגבר על משברים. מהו הדבר שתלמידים לא לומדים היום בבתי הספר והוא נחוץ מאין כמותו? כישורי חיים. זו המהות, אנחנו מגדלים אותם להיות חלק מהחברה. איך ניגשים לראיון עבודה (ולמה חשוב לעבוד?...) מהם אבני היסוד של הבירוקרטיה שחשוב לדעת, מהו כסף.... גם זה מתחבר לכישורים חברתיים. מה את מאחלת לעצמך ולתלמידייך לשנה זו? לעוף עם הדמיון! לא לפחד מחידושים, ולא לפחד ללמוד על עצמינו דברים חדשים. לא לוותר לעצמינו, להצליח וגם לטעות ולקום, ללמוד לאהוב את עצמינו קצת יותר משנה שעברה. זהו, מספיק לשנה אחת, לא?

 

לכתבה בהגיע זמן חינוך