זהו סיפורם הרומנטי של מיה ועמוס אבישר, חותמיסטים שהכריזו על אהבתם בתוך כתלי בית הספר, במקום שבו הכל התחיל. עמוס סיפר לנו איך זה קרה. 

עמוס, איך הכרתם?

"הצטרפתי למחזור א' של חותם בדקה האחרונה, במקרה חברה סיפרה לי על התכנית, עברתי את המיונים והצטרפתי. שיבצו אותי בתיכון "רמות" בבת ים, לימדתי ביולוגיה ובעיקר הייתי מחנך של כיתת מב"ר-אתגר, רכז פרויקט "תפנית". היה לי קשר מאוד קרוב עם התלמידים שמאוד אהבתי, חינכתי אותם במשך 3 שנים כיתות י'-יב'.

מיה היא מחזור ב', היא הגיעה לביה"ס שנה אחריי, ככה בעצם נפגשנו. אגב, מנהלת ביה"ס הייתה דבורה קהת, שהיום עובדת בחותם. בביה"ס, בגלל שאני לימדתי בתיכון והיא לימדה בחטיבה, לא הייתה כמעט אינטראקציה בינינו. הפעם הראשונה שממש הבחנתי בה הייתה בחתונה של ונדה, שהיא חותמיסטית ממחזור א' שעבדה איתנו בבי"ס. שמתי עליה עין, ראיתי אותה רוקדת וחשבתי לעצמי וואלק, אני צריך לברר. מפה את כבר תשמעי גרסה שונה לסיפור אם תשאלי את מיה (צוחק).

אמרתי לעצמי שאני לא אתחיל איתה, כי אם היא לא תהיה בעניין, או שיש לה חבר, תהיה פדיחה בינינו בבי"ס אחרי זה.. שלא יהיה מצב מביך.

אז הלכתי לחברה משותפת, רננה אלון ז"ל, שהיא גם הייתה חותמיסטית מהמחזור שלי. היא הייתה השותפה של מיה לחינוך הכיתה. ביררתי איתה מה קורה עם מיה, אם יש לה מישהו ואם היא בעניין. אז רננה שאלה אותה, ומיה אמרה "מי זה הפחדן הזה שלא בא לדבר איתי?". רננה שכחה מזה וגם אני עזבתי את זה. משהו כמו חודשיים אחרי זה, רננה, שהייתה חברה טובה של מיה, סיפרה למיה ששכחתי מזה, וזה מה שהדליק אותה. בשלב הזה היא כבר הייתה בעניין. בעצם רננה שידכה בינינו!"

אוקי, ואיך זה התפתח מכאן?

"בהמשך, חותם מינו אותי להיות המנטור של מיה בביה"ס, כמו שכל חותמיסט מקבל בשנה הראשונה להוראה. במסגרת התפקיד הייתה סיטואציה שבה הייתי צריך לייעץ לה במשהו, אז הצעתי שאני אבוא אליה הביתה. בפגישה כבר היה ברור שאנחנו בעניין אחד של השניה.. התחלנו לצאת ותוך חודש וחצי כבר עברתי לגור אצלה.

במשך חודשים אף אחד בביה"ס לא ידע שהיינו ביחד. רק החברים הקרובים – למשל ונדה ורננה. ידענו שיהיו רכילויות ועניינים אז העדפנו לדחות את ההודעה כמה שיותר. חדי העין היו יכולים להבחין בהתנהגות מוזרה, אבל בגדול במשך חודשים לא ידעו. באיזשהו שלב שיחררנו את ההודעה לתקשורת 😉 אפילו היה קטע מצחיק, כשהמורה לשל"ח ניסתה לשדך בינינו כשכבר היינו ביחד. אמרנו לה שזה לא מתאים (צוחק). אחרי זה כשסיפרנו לה, זה היה קטעים. תקופה די מצחיקה."

ובשלב מסוים התחתנתם!

"נכון, הצעתי לה נישואין ורצינו להתחתן, ידענו שאנחנו רוצים חתונה קטנה, אינטימית ואקולוגית. התלבטנו איך לפתור את הסוגיה של הזמנת כל חדר המורים, אל מול הרצון שלנו לעשות חתונה אינטימית? וככה הגענו לרעיון. אם נפגשנו בבי"ס – נתחתן בבי"ס!

וכך היה. עשינו 2 חתונות, קודם כל אחת בבית ספר, ואח"כ עוד אחת עם המשפחות והחברים. החתונה בבית הספר בעצם הייתה הפעם הראשונה שהתחייבנו אחד לשניה בפומבי וזה היה ממש מרגש. כתבנו על לוח המודעות שאנחנו עושים חתונה בערב, ביקשנו להביא משהו לאכול ולא להביא מתנה או כסף.

הפכנו את חצר ביה"ס לאולם שמחות! אב הבית היה גם צלם מקצועי אז הוא צילם הכל. מי שהנחתה את הטקס הייתה רכזת השכבה, שהיא גם חברה טובה. ובמקום ההורים שמלווים את החתן והכלה לחופה, בנות הזוג שלנו לחינוך הכיתה ליוו אותנו – רננה ליוותה את מיה ואותי חגית ליוותה. כל הצוות של ביה"ס השש שנתי הגיע, והתלמידים של כיתות החינוך שלנו. היה טקס ממש מרגש ומיוחד. הילדים שהגיעו ריגשו אותנו. כמה חודשים אחרי זה עשינו חתונה למשפחה ולחברים."