חותם זה הכי אחי

האם התשוקה לחינוך עוברת בתורשה?

ישבנו עם שלו וקדם מוסל, אחים שהתמיינו לחותם במקביל בלי לדעת אחד על השני, לשיחה על ההכשרה שעברו יחד, על חיי ההוראה ועל העשייה היום יומית שנותנת להם משמעות.

מה עשיתם לפני שהגעתם לחותם?

שלו: אני למדתי היסטוריה באוניברסיטת חיפה בתכנית חכמ”ה (חברה, כלכלה, מחשבה והיסטוריה) – תכנית באוריינטציה חברתית שמגיעים אליה הרבה אנשי חינוך ובוגרי תנועות נוער ומכינות. עבדתי בחינוך הבלתי פורמלי לפני שהגעתי לחותם – ארגוני ליווי קהילות צעירים, הדרכות לבתי ספר וכו’.

קדם: אני למדתי עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון וגם אני מגיע מרקע של חינוך בלתי פורמלי – עבודה עם נוער בסיכון, הדרכה במכינות והדרכות דיבייט.

חשבתם שתלכו לכיוון של הוראה?

קדם: שלו אמר לך שאמא שלנו מורה? לי זה ממש לא היה ברור. לאורך השנים זה ישב איפשהו במאחורה של הראש כאופציה שהייתי שמח לשקול ואחרי התואר בעבודה סוציאלית חיפשתי משהו אופטימי לעשות.

שלו: פעם זה ממש לא היה לי ברור שאני אהיה מורה. בחמש השנים האחרונות, מתוך העבודה בחינוך הבלתי פורמלי, משהו בי רצה להתנסות ולהיות במקום שבו בני נוער מבלים את רוב השעות, במסגרת שהיא הכי משמעותית ועמוקה ושם קורים “הדברים הגדולים”. היו לי כל הזמן מחשבות על איך לעשות את זה, את חותם כבר הכרתי לפני זה אבל זה התבשל ככה במשך כמה שנים עד שהחלטתי לעשות את הקפיצה למים.

מתי בעצם מגיע השלב הזה שאתם מחליטים ללכת על זה?

קדם: אני עברתי תהליך מאוד הדרגתי. יצאתי ממכינה קדם צבאית, משם עברתי להדריך דיבייט בתיכונים, אחרי זה הייתי בבי”ס למחוננים שהוא אמנם מסגרת פורמלית אבל התכנים הם לא שגרתיים. וככה המעבר היה הדרגתי. מאוד היה חשוב לי להיות במקום שעושה טוב ושיוצר שינוי, לעבוד מהמקום הערכי ולהשפיע על אנשים. חותם מבחינתי הייתה הדרך הכי נגישה לעשות את המעבר הזה.

שלו: הייתי פוגש ילדים ונוער בנקודות שיא – הדרכות, טיולים וסמינרים –  והיה לי ברור שאני רוצה להיכנס ולפגוש אותם במקום הכי משמעותי, אינטנסיבי ויום-יומי. ידעתי שזה יהיה בחותם בגלל האידיאולוגיה והתפיסה של שוויון הזדמנויות וחינוך טוב ואיכותי לכל הנוער בישראל, בכל מקום. בנוסף, משהו בזה שידעתי שההכשרה היא תוך כדי תנועה, ויש קבוצת שווים שנפגשת אחת לשבוע כדי לחשוב, ללמוד ולעבד את היום יום, השפיע על הבחירה שלי.

ולא סיפרתם אחד לשני שאתם מתמיינים לתכנית… איך גיליתם?

קדם: כשהייתי במיונים לחותם פתאום מישהי שאלה אותי אם אני אח של שלו. זה לא הפתיע אותי כי שלו הוא סלבריטאי בכל מיני חוגים שאני מסתובב בהם – בכל העולם של החינוך תמיד היה מישהו שמכיר אותו, ואז היא סיפרה לי שהוא גם מתמיין.

שלו: אני בשלב הזה כבר עברתי את המיונים ואני ממש זוכר את השיחה שבה סיפרת לי שאתה גם מתמיין לחותם: מצד אחד זה הפתיע אותי – איך לא אמרת לי? איך לא ידעתי? מצד שני זה היה לי מאוד ברור והגיוני –  סיימת את התואר, היית בעולם החינוך ולא היה לי ספק שאתה יכול להיות מורה מעולה. זה הסתדר לגמרי.

קדם: אני גם חושב שאתה מורה מעולה, התלמידים שלי שמעו עלייך והם ביקשו שנעשה יום שבו אנחנו מחליפים.

שלו: אנחנו צריכים לעשות את זה מתישהו.

איך המשפחה הגיבה כשהם גילו ששניכם נכנסים לתכנית?

שלו: אני חושב שדווקא המשפחה מפרגנת בגלל ששנינו עסקנו בחינוך לפני כן וזה המשך ישיר של העשייה שלנו. אמא שלנו (שהיא מורה בעצמה) אומרת שמצד אחד היא לא מאמינה שבחרנו בדרך שלה עם כל הקשיים, והאתגרים, והיום-יום השוחק. מצד שני אני יודע שיש בה את המקום האוהב והמעריך, והיא זוקפת לזכותה הרבה מהקרדיט.

קדם: כשסיפרתי לה שאנחנו לומדים במכללת לוינסקי היא אמרה “ברור, דור שלישי”. היא גם למדה בלוינסקי וסבתא שלנו למדה שם עוד מלפני קום המדינה.

אחרי המיונים נכנסתם להכשרת קיץ ביחד – חמישה שבועות בתנאי פנימייה. איך זה היה?

קדם: זה היה ממש כיף למרות שבגלל העומס של החוויה אפילו לא היה לנו מספיק זמן למצות את זה עד הסוף – זה אח שלי ויש לי חודש שלם להיות לידו! ביום יום לא תמיד פגשנו אחד את השני, אבל כן היה כיף לשבת ביחד בארוחות, יצא לנו להכיר גם את הקבוצות אחד של השני, לריב ולהתווכח על כל מיני דברים.

שלו: בהכשרת קיץ היה מאוד כיף. העובדה שקדם היה שם הייתה בשבילי עוגן חברתי, אישי, מישהו שאני יכול לדבר איתו ולשתף אותו בדברים. אני ראיתי בזה הזדמנות – לא יצא לנו לחוות ביחד את היותנו אנשי חינוך ולחוות את זה באותה מסגרת זה היה מדהים. אנשים היו מסתכלים עלינו בהכשרה ולא מבינים: “הרגע ראיתי אותך בחדר אוכל, איך זה הגיוני שאתה פה בחדרים?” ואז מבינים שאנחנו אחים.

איפה אתם מלמדים היום?

קדם: אני מחנך של כיתה ו’ בבית ספר יגאל אלון בבת ים. יזמתי קבוצת דיבייט בביה”ס ויש לי גם קבוצה שאני מלמד בה את תורת המשחקים ופסיכולוגיה. בנוסף השגתי תרומה של עשר גיטרות לביה”ס ואני מלמד שיעורי בסיס בגיטרה.

שלו: אני מחנך של כיתה י’ בתיכון עירוני א’ בחיפה, אני מלמד ומגיש לבגרות אזרחות והיסטוריה.

יוצא לכם לשתף אחד את השני בסיפורים מהכיתה ולהתייעץ?

קדם: זה קרה כמה פעמים וזה מטורף לראות את השוני בגילאים שאנחנו מלמדים – הסיפורים ששלו מספר על האתגרים וההתמודדויות שהוא חווה הם מאוד שונים מהחוויה שלי.

שלו: מדי פעם יש גם דברים דומים – דינמיקה מול הורים, התמודדות עם המנהלת. מצד אחד אנחנו מאוד שונים מצד שני כן יש לנו מה לקחת אחד מהשני.

מסר לאנשים שמתעניינים או שוקלים להגיש מועמדות לחותם?

קדם: צריך אתכם – צריך אנשים טובים במערכת, אנשים שמגיעים אליה בוגרים. אני חושב שזה היה כ”כ שונה אם הייתי מגיע ישר להוראה (במסלול “הרגיל”), לעומת הרצון שלי להיות מורה אחרי שעברתי התמחות וקיבלתי ניסיון מסוים – זה נותן המון ביטחון בהוראה.

שלו: הייתי אומר להם קודם כל לקחת הרבה אוויר, צריך אורך רוח. לאו דווקא צריך ניסיון בהוראה, לא בהכרח צריך לדעת בדיוק מה הולך לקרות. אבל חשוב לבוא עם הרבה רצון וללכת על זה עד הסוף. זה מתאים לאנשים שבאמת רוצים לשנות, שיש להם מה לתת, שמדמיינים את החוויה האישית שלהם בחינוך ואומרים לעצמם – הייתי רוצה שזה יהיה ככה וככה, ואני הולך לעשות את זה אחרת. צריך חבר’ה טובים דווקא במקומות האלה.

שלו: בחותם יש את כל המשאבים ומעטפת התמיכה, יש את האנשים לבכות להם כשצריך, לקבל מהם טיפים ולשמוח איתם בחוויה. החותמיסטים שנמצאים איתך באותו ביה”ס זה עוגן מאד גדול וגם יש את תפיסת העולם של חותם שאני מאוד מחובר אליה.

קדם: התפיסה הזו כל כך פשוטה וכנה וזה מה שיפה בה.

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA ו-Google מדיניות הפרטיות ו תנאי השירות לישם.
This site is registered on wpml.org as a development site.