חותמיסטית ששווה להכיר

שיר עמוס

מחזור י”ג בחותם, בעלת תואר ראשון במשפטים, עו”ד בתחום של נזקי גוף.
מחנכת כתה יא ומלמדת אנגלית בתיכון אורט האמנים ברמלה.

שווה לי לקום בבוקר: קודם כל בשביל הילדים שלי:) אבל גם כי אני יודעת שיש תלמידים שזקוקים לי, מקום עבודה שמעריך אותי ואת יכולותיי ושאני יכולה להביא את עצמי לידי ביטוי.

למה באתי לחותם: רציתי להרגיש שאני עושה משהו טוב אמיתי לטובת חברת העתיד של ישראל, לטובת הילדים מתוך תחושה שאולי אצליח לשנות או לדייק דברים במערכת גדולה ומטבע הדברים לא מושלמת. רציתי לעשות משהו חשוב שאני יכולה לתרום בו מעצמי. התרשמתי שבתכנית חותם אקבל תמיכה ומעטפת סופר מקצועית, אנושית ואכפתית ומאד אהבתי את הרעיון של שוויון הזדמנויות לכל תלמיד בישראל ,ללא קשר להיכן נולד וגדל .

הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה: אני חושבת שעדיין לא הגעתי לשיאי:) אבל מספר רגעים קטנים היו מרגשים, כשתלמידים שמאד קשה להם פתאום עשו מאמץ, כשניגשו ואמרו לי תודה. רגע מרגש במיוחד היה שלאחר פרידה שלי מכתה ז’, המחנכת סיפרה לי שדווקא התלמיד שהגי הפריע והקשה עלי, ממש בכה ואמר לאימו שהוא לא מאמין שלא אלמד אותו יותר.

משפט בלתי נשכח שתלמידה אמרה לי: ‘יש לך סטייל” 😉
וברצינות – אף פעם לא אשכח את התלמידים שמוקירים תודה וכתבו או אמרו לי: “המורה תודה שעזרת לי”….אני מאמינה שהערכה והכרת תודה זה דבר שחשוב לכל איש מקצוע, למרות שבתחום שלנו זה לא תמיד קיים וצריך להבין את זה מראש.

הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי: שאני מתפקדת מצוין במצבי לחץ… ושתמיד היתה חבויה בי מחנכת מושבעת 🙂

החותמיסט.ית שהכי עזרה לי: חברותיי וחבריי לקבוצת הבית והדעת. כל אחד תרם את חלקו, אם במשפט מעודד, בשיחות ארוכות בנסיעה ללימודים בטיפים ובחומרים והכי חשוב -בשותפות הגורל -זר לא יבין זאת.

ללמד בתקופת מלחמה זה: מאד מאד קשוח, למידה בזום היא מאתגרת באופן כללי, במקום פריפריאלי היא יותר מאתגרת, כשלא לכולם יש מחשב או פינה שקטה בבית ,אבל בתקופת לחימה, כשהאיש (קבע) הפרטי שלי לא נמצא בבית זה מאתגר הרבה יותר. אבל חשוב לציין שתחושת השליחות גם היא מתעצמת יותר.

רגע של תקווה בתקופה האחרונה: כשתלמידים ניגשים אלי ואומרים לי תראי -עשיתי / או תראי- למדתי. כשתלמידים ממשיכים להגיע למרות הקושי מסביב ולמרות המצב הבלתי אפשרי שנקלענו אליו כחברה. כמו כן כשאני רואה שאחרים מתמודדים עם אתגרים דומים לי ואני רואה שאני לא לבד.

העצה הכי טובה שהייתי נותנת לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם: למצוא רגעי שגרה עבור עצמי ביומיום שבהם אני לא מוותרת על עצמי , ספורט ותזונה בריאה -אלו הדברים הראשונים שאני נוטה להזניח כשאני בעומס עבודה, לצערי הרב. זהו האתגר הבא שלי.

בעוד חמש שנים אהיה:מאמינה שאהיה איפשהו במערכת החינוך. איני יודעת באיזה תפקיד אבל אני מקוה שארגיש תורמת ומשמעותית ושאזכה גם להתפתח מקצועית. ככל שזה תלוי בי, אעשה את המקסימום.

אתר זה מוגן על ידי reCAPTCHA ו-Google מדיניות הפרטיות ו תנאי השירות לישם.
This site is registered on wpml.org as a development site.