אור חי.

מחזור ח' בחותם, מחנכת ומלמדת שפה, חשבון, גיאוגרפיה ותנ"ך, בבית ספר "ימית" בקרית ים. 

שווה לי לקום בבוקר כדי: לראות את החיוך והחיבוק על הבוקר מהתלמידים.

הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה: במסגרת יומן אישי שהתלמידים מנהלים, כתבנו דברים שאנחנו מכירים עליהם תודה. אחת התלמידות רשמה- תודה למחנכת שלי שהחזירה לי את הסקרנות ללמוד, אני לא מרגישה שאני חייבת ללמוד, אני רוצה ללמוד.

הרגע הכי מביך: כשלא מצאתי את המחק ללוח, מחקתי עם היד. במשך השיעור נגעתי עם הידיים בכל מיני אזורים בפנים. הצבע מהלוח נמרח בכל נקודה שנגעתי בה ולקראת אמצע השיעור נראתי כמו עובדת במכרה פחם. למזלי התלמידים מרגישים מספיק בנוח להגיד לי, אבל אין ספק שהיה מצחיק.

משפט בלתי נשכח שתלמיד אמר לי: תלמיד שנקשרתי אליו מאוד בשנה שעברה אמר לי- אני יודע בלב שלא תוותרי עליי, תודה.

הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי: להציב לעצמי תכניות ויעדים זה חשוב אבל לשחרר ולהתאים את היעדים למציאות המשתנה זה חשוב עוד יותר. 

החותמיסט.ית שהכי עזר.ה לי: יש יותר מאחד שעזרו לי, במיוחד שנה שעברה, אך אם אצמד לשאלה אז חן נחום מהמחזור שלי, מחזור ח'. כל כך רגישה ואוהבת לעזור, מודל לחיקוי מבחינתי.

העצה הכי טובה שהייתי נותנת לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם: כדי לעשות שינוי חייב שותפים. אתרי את השותפים ותעופי על הרעיונות שלך.

בעוד חמש שנים אהיה: בטח אפתח שיטת לימוד חדשנית, הישארו מעודכנים.