מגלי קוזין.

מחזור ו' בחותם, מלמדת ביולוגיה וביוטכנולוגיה. 

שווה לי לקום בבוקר כדי: 

לגלות שיש לי עוד ערימת מבחנים לבדוק.

הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה: 

הפעם הראשונה שכל התלמידים הגיעו לפני תחילת השיעור. אולי זה לא הרגע הכי הכי מרגש, אבל זה כנראה סימן שמשהו עובד.

הרגע הכי מביך ומצחיק שהיה לי בכתה:

כיתה יב, 31 תלמידי/ות ביולוגיה שמרגישים/ות מאוד בנוח איתי ועם חבריהם לכיתה, לומדים/ות על מערכת הרביה הנקבית והזכרית.

משפט בלתי נשכח שתלמיד אמר לי: 

"מגלי רציתי לומר לך שאת בהחלט אחת המורה הכי מדהימות שהיו לי במהלך כל שנות הלימוד שלי. יש מעט מאוד מורים שאני יכולה להגיד שהשאירו אצלי חותם ואני יכולה להגיד שאת בהחלט אחת מהן. זכיתי למורה לחיים."

הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי:   

שגם אם יש סיטואציות שדורשות את זה, אני לא מצליחה להיות לא אני. לכן החלטתי לתת לאותנטיות להוביל אותי.

החותמיסט.ית שהכי עזר.ה לי: 

חברי החותמיסטים בתיכון שז״ר- עידו ברקאי, רינת שטרסבורג, כרמל אלבוחר גלעד וסהר גולן.

העצה הכי טובה שהייתי נותנת לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם: 

תחזיקי חזק, החיים שלך עומדים להשתנות.

בעוד חמש שנים אהיה: 

עדיין מורה – אני לא מעוניינת לוותר על הקשר עם התלמידים – בשילוב תפקיד רוחבי יותר בעולם המדעים.