קהילת חותם

חותמיסטית ששווה להכיר
עדי גזל.
מחזור א' בחותם, בעלת תואר ראשון ביחסים בינ"ל ומזרח אסיה ותואר שני במנהל וחינוך מהאוניברסיטה העברית, מחנכת ורכזת פדגוגית באורט אלתרמן נתניה.
שווה לי לקום בבוקר כדי: לעשות משהו שאני באמת אוהבת ומרגישה שאני מצליחה לקדם בו שינוי. אגב, כל שינוי, בכל קנה מידה הוא משמעותי. בין אם לילד אחד, למשפחה שלו, לחברים בצוות ובין אם למחזור שלם.
הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה: דווקא לא בכיתה…
במהלך השנים, הקמנו שלושה חותמסיטים- טל גבע, אלקנה כהן ואני, הרכב מוזיקלי עם התלמידים. לקראת סיום התקופה שלי בירושלים, ארגנו התלמידים, מפגש הרכב לדורותיו, אליו הגיעו בוגרים שלנו לאורך השנים. ישבנו יחד, שרנו וניגנו ופתאום קלטתי כמה המוזיקה שעשינו יחד, נגעה ושינתה את כולנו.
הרגע הכי מצחיק/מביך: קיימנו ישיבה עם הנהגת ההורים הבית ספרית, ובעיצומה נכנסים שלושה תלמידים מהשכבה שלי, עם פיצה ודובונים.
למראה המבטים המבולבלים של כל הנוכחים, אמר אחד הילדים "עדי אמרה לנו בתחילת השנה, שמכל דבר טעים שנאכל- מעשר צריך להגיע אליה"😳
למה באתי לחותם: כשחשבתי באמת מה יתן לי סיבה טובה לקום בבוקר, שום תשובה אחרת לא התאימה- חוץ מחינוך.
כשהייתי לקראת סיום התואר הראשון, חברה סיפרה לי על 'איזו תכנית פיילוט מטורפת, שמחפשת אנשי חינוך "אחרים", שיצאו להרפתקה'. נשמע כמו משהו מספיק מסקרן והחלטתי לבדוק. אגב, לדעתי גם בחותם עדיין לא ידעו לאן תוביל ההרפתקה הזו…
משפט בלתי נשכח שתלמיד.ה אמר.ה לי: תודה שראית אותי, גם כשעדיין לא הייתי מסוגל לראות את עצמי.
הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי:בעיקר גיליתי את עצמי…
גיליתי במה אני חזקה פחות ויותר, כמה חשובים כל אחד מהילדים והאנשים שאני פוגשת, וכמה אני אוהבת אותם. למדתי לשים גבולות, גם לעצמי ובעיקר הבנתי שזה מקום שמאד מיטיב איתי.
החותמיסט.ית שהכי עזר.ה לי: וואו, ללא ספק, החותמיסטים שסביבי תמיד היוו את העוגן המשמעותי ביותר. בשנה הראשונה, ליהי גרוס אביטל המהממת, שבכלל לימדה בחיפה, הייתה בספיד דייל שלי. חיבור שנולד בהכשרת הקיץ, והפך למשמעותי עוד יותר עם הזמן. ביום יום שלי בבית הספר, תמיד היו שם טל גבע ואלקנה כהן, שיחד עברנו הכל- חתונות, לידות, קשר עם כיתות ותלמידים, המון מוזיקה ובעיקר תמיכה ופרגון בין חברים.
העצה הכי טובה שהייתי נותנת לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם: להצטרף לחותם, אה… ולנשום עמוק, כי זה לוקח זמן.
בעוד חמש שנים אהיה: מקווה שבריאה ומאושרת. מעבר לזה, תכניות גדולות מתחילות בצעדים קטנים. כרגע, אני בעיקר צועדת😉