אור ביצור.

מחזור ד' בחותם, מלמד אזרחות

שווה לי לקום בבוקר כדי:

לראות את אותו תלמיד שזקוק לי.

הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה:

כשחינכתי כיתה, היה ילד שלא נכח בכיתה שנה שלמה כיוון שהיה בבית ספר להפרעות נפשיות. ביום ההולדת שלו דיברנו עם הפסיכיאטר שלו והוא שוחרר לכמה שעות וחגגנו לו כל הכיתה ביחד.

הרגע הכי מביך/מצחיק: 

התיישבתי מול המחשב כדי להסביר משהו למישהי בהכשרה ונפלתי עם הכיסא.

הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי:

אין גבול ללמידה.

החותמיסטית שהכי עזרה לי:

מור בן עמי. כשהייתי בהכשרה היא צפתה בי בשיעור הראשון, הסתכלה לי בעיניים ואמרה לי "זה שהיית בצופים לא יהפוך אותך למורה טוב".

העצה הכי טובה שהייתי נותן לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם:

לשכנע את אשתי להצטרף גם.

בעוד חמש שנים אהיה:

מנהל בית ספר.