אלעד דפרין.

מחזור ו' בחותם, יש לו תואר ראשון ביחסים בינלאומיים וחינוך, הוא מחנך ומורה לאזרחות והיסטוריה בבי"ס ברנקו וייס בית שמש.

שווה לי לקום בבוקר כי: מי בכלל הולך לישון בלילה? (אין כמו לילות לבנים של בדיקת מבחנים😜)

באתי לחותם כי: כשעוד הייתי סטודנט לימדתי בחט"ב בירושלים ואחת המורות שם כל הזמן אמרה לי "אתה חייב ללכת לחותם" ו"אין חותם תפור עליך". בשלב זה לא ידעתי במה מדובר ומה זה בעצם חותם, עד שחיפשתי באינטרנט ופשוט נשאבתי.

הרגע הכי מרגש שהיה לי בכיתה: כשתלמידים מכיתת החינוך הראשונה שלי באו לבקר בבית ספר כבוגרים אחרי שהתגייסו, לבושים במדים, ונכנסו לשיעור שלי, התיישבו ורצו להיות חלק ממנו (כמובן שאחכ ישבנו ודיברנו כמו שצריך).

הרגע הכי מביך/מצחיק: כשנודע לתלמידים שלי שאני עומד להתחתן (התחתנתי באוק' האחרון) הם עשו לי מסיבת הפתעה בכיתה ואחד התלמידים התעקש ללמד אותי לרקוד סלואו.

משפט בלתי נשכח שתלמיד.ה אמר.ה לי: תלמידה כתבה לי בסוף שנת הלימודים –  "למרות כל הוויכוחים בינינו, תודה שלא וויתרת עליי אפילו כשאני כבר וויתרתי".

הדבר הכי חשוב שגיליתי על עצמי: שאני כל הזמן לומד ומתפתח. שאני מסוגל וראוי.

החותמיסט.ית שהכי עזר.ה לי: יש הרבה אך ללא ספק זכיתי במאיה כרמון- יחד איתי מיום המיונים, קבוצת הבית בהכשרת הקיץ, שובצה ומלמדת איתי באותו תיכון.

העצה הכי טובה שהייתי נותן לעצמי לפני שהצטרפתי לחותם: קח נשימה עמוקה וסמוך על עצמך. זה הולך להיות קשה ורצוף בטלטלות, אבל זה הולך להיות שווה כל רגע.

בעוד חמש שנים אהיה: מחנך.