חדשנות פדגוגית

Capture1

מה תעשי כשתהיי גדולה?

כשהייתם בכיתה ו', האם ידעתם מה תצטרכו ללמוד ובאילו תחנות תצטרכו לעבור כדי להגשים את החלום שלכם? היום, התלמידים של הדר ברקוביץ' יודעים את התשובה המלאה לשאלה הזו.

הדר, חותמיסטית מחזור ו' ומחנכת בבית הספר היסודי "בן גוריון" בבת ים, התחילה פרויקט מיוחד במחצית השנייה של שנת הלימודים:

"ערכתי הרבה שיחות אישיות עם התלמידים שלי, וכשעלתה השאלה מה אתם רוצים לעשות כשתהיו גדולים התשובות שלהם היו בעיקרן חסרות עניין ומוטיבציה. זאת הייתה שאלה קשה מאד עבור רוב הילדים". ויותר מכך, גם כששוחחה עם ההורים של התלמידים בנוגע לעתידם בחטיבת הביניים היא נענתה בחוסר עניין:"כשהבנתי שאין מי שמעורר בתלמידים סקרנות ועניין לגבי העתיד שלהם החלטתי אני להרים את הכפפה".

הדר בנתה סדרה של שיעורים בנושא: 'מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?', וחקרה יחד עם התלמידים את העיסוקים השונים ואת המקצועות שעומדים מאחורי כל עיסוק. לאחר מכן הם בנו אשכולות של מקצועות, והתחילו לדמיין ולחלום על המקצוע בו הם יעסקו בעוד 20 שנה.

כל תלמיד עשה עבודת חקר וענה על שאלות עומק סביב העיסוק שבחר לעצמו – מה אני צריך ללמוד? איפה אני יכולה ללמוד את זה? מה השכר הממוצע בשוק? וכו'. לסיכום הפרויקט התלמידים בנו לעצמם מסמך של קורות חיים וצילמו סרטונים בנושא, ששימשו כקטעי מעבר במסיבת הסיום שלהם.

"ממש במקרה יצא שהשנה זכינו לחשוף את תלמידי כיתה ו' לתכנית שנקראת שיעור אחר. במהלך התוכנית אירגונים גדולים במשק מתחברים לבתי ספר ושולחים אנשים מכל הדרגות להעביר שיעור בכיתה. אנחנו עברנו  12 שיעורים של עובדי בנק דיסקונט – פגשנו כלכלנים, יועצי משכנתאות, כספרים, מנהלים לוגיסטים ועוד. כל אחד מהמרצים סיפר על תפקידו, על עברו ועל ההחלטות שהתקבלו בדרך. התלמידים התרגשו במיוחד משני סיפורים של שני עובדים מבת ים, שסיפרו כיצד הצליחו להגיע מתפקידים מאוד זוטרים לעמדות מאוד בכירות בבנק.

דבר נוסף שריגש אותי היה כשגיליתי שאף אחד מהתלמידים שלי לא חולם להיות שוטר, כי שוטרים נתפסים בעיר שלהם כמשהו רע. בתגובה הראיתי להם את הסדרה 'מחוז ירושלים' וזה הדליק אותם לגמרי".

"אני מאד מקווה שהצלחתי לספק לתלמידים שלי את הדחיפה הקטנה בכיוון של הצבת יעד לעתיד בדרך להגשמת החלום שלהם. מכאן מורים נוספים יצטרכו להמשיך את הדרך שלי, ולהזכיר לתלמידים שהם יכולים לבחור את עתידם ושאסור להם לשקוע באדישות."

הדר מספרת שבהתחלה מטרת הפרויקט היתה קשורה בעיקר לעתיד הקרוב ונגעה בשאלה הכי בוערת של כל תלמיד בכיתה ו': 'לאיזה חטיבה כדאי לי להירשם בשנה הבאה?'. מכיוון שרוב התלמידים היו אדישים לתשובה, היא רצתה לעורר חשיבה ביקורתית סביב העניין.

אחד המקרים היותר מרגשים היה של תלמיד שהוגדר השנה בסכנת נשירה חמורה, ובשל רקע משפחתי קשה הוא הפסיק להגיע לבית הספר. כבר בתחילת התהליך התלמיד הצהיר שהשנה הבאה בכלל לא מעניינת אותו, ושהסיכויים שהוא יגיע בכלל לחטיבה הם אפסיים. החלטנו לוותר על הפרק של השנה הבאה בחטיבה ולעבור הלאה, לשאלה 'מה תרצה לעשות בצבא?'. הוא ענה שבצבא הוא רוצה להיות לוחם בסיירת דובדבן, ומכאן התחלנו לחקור ביחד מהן דרישות הסף לגיוס לסיירת. הוא ממש התעמק במחקר וגילה את המושגים קב"א ודפ"ר. הוא למד שלסיירת דובדבן לא מספיקה מוטיבציה וכושר קרבי, אלה שיש דרישות סף כמו בגרות מלאה. הוא גם הבין שהשירות בסיירת כזו פותח בפניו אפשרויות תעסוקה מאוד מעניינות בשב"כ.

היה נפלא לראות איך הוא מצליח לשאול שאלות חקר מדוייקות , וכיצד הוא מצליח להבין את החלופות העומדות בפניו. המשימה הראשונה שהוא הציב לעצמו בתהליך היתה להרשם לפנימיה צבאית.

אני מאד מקווה שהצלחתי לספק לתלמידים שלי את הדחיפה הקטנה בכיוון של הצבת יעד לעתיד בדרך להגשמת החלום שלהם. מכאן מורים נוספים יצטרכו להמשיך את הדרך שלי, ולהזכיר לתלמידים שהם יכולים לבחור את עתידם ושאסור להם לשקוע באדישות. המטרה הראשונית שהצבתי לתכנית היתה שלפחות חצי מהתלמידים שלי יידעו להגיד בקול רם לאיזו חטיבה הם נרשמים ולמה, ואין לי ספק שהצלחתי להשיג אותה. לגבי 20 השנים הבאות – ימים יגידו."